הוואנה – מה זה מטבח קובני?
שמנו עין על הוואנה כמעט מרגע שהמקום נפתח. לא זכור לי שנתקלתי בעוד מקום קובני בת"א לאחרונה, או בכלל. מה זה בכלל מטבח קובני? כתל-אביביות שמכבדות את עצמן היינו חייבות לנסות.
היינו קבוצה של חמישה. שלוש מאיתנו ישבו בפנים וחיכו בעוד שניים אחרים חיפשו חניה. חיכינו די הרבה זמן. מספיק זמן לפתח תיאבון למרות שאף אחד לא באמת הגיע רעב (טוב, אולי חוץ מהבן שבחבורה…).
התפריט במקום מאוד עשיר ומגוון. החל ממבחר גדול של טאפאסים, שמגיעים 3+1 (אחד חינם על כל שלושה), דרך מנות ראשונות, סלטים, סנדוויצ'ים ועד מנות עיקריות אמיתיות. כמו כן יש מבחר גדול מאוד של משקאות אלכוהוליים שווים ביותר, למי שמעוניין.
נתחיל דווקא במשקאות. מלבד המגוון הרגיל של משקאות אלכוהוליים, המקום מציע סוגים רבים של קוקטיילים מעניינים. אני שתיתי "מוחיטו הוואנה", מוחיטו רגיל בתוספת סירופ תות ומחית תות. טעים מאוד. חברות אחרות שתו מרגריטה קוקוס, שהייתה נהדרת, ובאותו ערב היה גם משקה מיוחד שהכיל תאנים וסירופ תאנים. לצערי אני לא זוכרת את שמו, אבל גם הוא היה מצוין. בביקור נוסף במקום יצא לי לשתות "שייק הוואנה", שייק מנגו וקוקוס לא אלכוהולי, שמופיע רק על הלוח. פשוט מצוין. בהתחלה הרגשתי רק את טעם המנגו והתאכזבתי, אבל לאחר כמה לגימות הבנתי שטעיתי. מומלץ ביותר.
אציין שוב שרובינו הגענו למקום ללא שום כוונה לאכול, אבל האווירה והתפריט מעוררים תיאבון בצורה יוצאת דופן, כך שיצא שכולנו הזמנו משהו. אני, שבאמת הייתי בדיוק אחרי ארוחת ערב, הסתפקתי בטאפאס כרובית באיולי שהיה מצוין, זול, ולא קטן כמו שהייתם מצפים מטאפאס. בהחלט מנה יפה יחסית ל-13 שקל ששילמתי עליה.
שתי חברות הזמינו ביחד "סנדויץ' שוּשי". מה זה שוּשי? השושי אלו קציצות בשר ברוטב מיוחד וטעים בטירוף, שמככבות בשלוש מנות נפרדות בתפריט: כמנה עיקרית בליווי אורז, כסנדוויץ' או כטאפאס. הסנדוויץ' מגיע בשתי לחמניות גדולות, לבנות, רכות וממש טעימות. זו מנה שנראית כאילו נועדה שיתחלקו בה שני אנשים, אבל אם אתם רעבים, התענגו עליה לבד. שימו לב שהיא לא מופיעה בתפריט, אלא רק על הלוח.
הגבר שבחבורה בחר ב"מילנסה" שמתואר כ"שניצל ענק בליווי פירה פלאטנו". השניצל באמת ענק. מהקצת שטעמתי אני לא יכולה לומר אם הוא מוצלח הרבה יותר משניצלים דומים, אבל טעים הוא בהחלט היה. לצערי, הבחור לא רצה לדעת מה זה פלאטנו, כך שלא קיבלנו הסבר, אבל הטעם היה דומה לטעם של שעועית כלשהי. יש אפשרות לקבל גם צ'יפס במקום הפירה, לפחות "אנינים". בנוסף, התנסינו בסלט עוף שהיה די ממוצע. לא רע אבל גם לא מיוחד משום בחינה.
בקינוחים, שוכנענו ע"י המלצרית לקחת הוואנה פנקייקס עם פירות, גלידה וקצפת, שהיו טעימים מאוד אבל לא יוצאי דופן. בביקור השני ניסינו ברולה בננות שהגיע עם עוגיית קנמון ענקית ("טוויל קנמון") תקועה בתוכו. הברולה היה מצוין, אם כי לא מתקרב ברמתו לברולה הבננות שאפשר לטעום ב"מינה טומיי". העוגיה הייתה טעימה אם כי לעיסה ולא פריכה באופן מוזר. אין לי מושג אם זו הייתה כוונתו של המשורר או שהעוגיה פשוט לא הייתה טריה במיוחד.
האווירה במקום נעימה, גם בפנים וגם בחוץ. ניתן לשבת על הבר, על ספות או על כסאות רגילים. יש לציין שלמוזיקה היו רגעים מוצלחים מאוד ורגעים בהחלט לא מוצלחים.
לסיכום – כדאי מאוד. ומהר, לפני שיגמר הסנדוויץ' שושי. אולי גם חשדני האלכוהול ימצאו קוקטייל לטעמם.
Havana – דיזנגוף 106 פינת פרישמן.
עיצוב: יפה ומושקע. אולי מעט חשוך מדי, למי שלא אוהב את הסגנון.
תפריט: מגוון. מכל הגדלים, מכל המינים, מכל המחירים. יש גם תפריט עסקי לשעות הצהריים, לא ניסינו. אל תפספסו את המנות והמשקאות הרשומים על הלוח.
אוכל: מ-ע-ו-ל-ה.
מחיר: זול יחסית למקומות דומים.
שירות: אדיב, יעיל ולא מציק.
חניה: בעייתית. אין חניה באיזור, ואם יש הצגה בבית ליסין באותה שעה המצב אף יותר חמור.
שירותים: קל לפספס. דלתות שנראות כמו חלק מהקיר. עיצוב יפה, נקיים מאוד. מעט חשוכים מדי.
29 אוקטובר, 2006 בשעה 14:15
לנצט! ברוכה הבאה לבלוג ממנו נדחקו רגלי (אולי בגלל שהדיון הגסטרונומי המשמעותי ביותר בו אוכל לטּול חלק הוא בויכוח הנצחי על מק'דונלדס נגד בורגר ראנץ'). חזקי ואמצי. :-)
נוימן, אני יודע שאתה לא אוהב תגובות כאלה כי הן גורמות לבלוג להרגיש כאילו כל מי שקורא אותו מכיר את הכותבים והוא לא מספיק אוניברסלי. אבל במלוא הכנות, אני חושב שהתרומה שלי היא די קטנה. :-)
18 יוני, 2008 בשעה 0:31
פלאטאנו זוהי בננה ירוקה שגדלה באזורים הללו. היא אינה מתוקה והיא משמשת לרוב כתוספת לארוחה – מטוגנת כצ'יפס, מעוכה כפירה, או אפויה כתפו"א.