דובנוב 8 – האוכל קצת יותר מקורי מהשם
כשהתחלנו לארגן את היציאה של שישי בערב, הסתבר שיש 13 אנשים שמעוניינים לבוא, מספר נדיר בגודלו. כמות כזו של אנשים גוררת איתה שתי בעיות כשהולכים לאכול: קודם כל, לקלוע לטעם של כל האנשים כך שאף אחד לא יתאכזב, וכמובן, מהצד הפרקטי, למצוא מקום שיוכל להכיל את כולם.
אחרי כמה דיונים וארגונים (לא הרבה ביחס לכמות האנשים, למען האמת) החלטנו על בית הקפה ששמו "דובנוב 8 ", שאת מציאת הכתובת שלו (בתל-אביב) אני אשאיר כתרגיל לקורא. אחרי עיון קצר בתפריט (שאגב, שונה בין הצהריים והערב) החלטנו שזה מתאים לטעם שלנו, והתקשרתי להזמין. זו שענתה לי קיבלה בשמחה את ההזמנה שלי ל-13 אנשים, ורק ביקשה שנשתדל להקדים, כשהיא מזהירה שאם נגיע בשעה שביקשנו עלול להיות עומס במטבח כי יש עוד קבוצה גדולה.
בית הקפה ממוקם ממש ליד חניון שהיה בתשלום, אבל מעבר לכביש יש חניון שהיה פתוח חינם בגלל השבת. לפני שיוצאים כדאי להתקשר ולשאול איך להגיע, כי נכון להיום, כל האזור בשיפוצים ובחודשים הקרובים יהיו שם שינויים בתנועה. אחרי כ-20 דקות הגיעה כל הקבוצה, והזמנו את האוכל. אני הזמנתי סטייק פרגית בקייג'ין, שהיה רך מאוד, וטעים, אבל קצת יבש. אולי התיבול פשוט לא לטעמי, אבל לדעתי, לפרגיות יותר מתאימים איזו מרינדה ורוטב, ולא תיבול אבקתי "רגיל". המנות הבשריות מגיעות עם סלט ירוק קטן (בעיקר חסה, אבל גם כמה עגבניות שרי) ותוספת לבחירה של פירה, צ'יפס, או תפו"א אפוי. אני בחרתי את הפירה, שהיה טעים אבל לא יוצא דופן, וראוי לציין שהם מגלים גמישות בתחום התוספות – חבר שומר דיאטה שביקש סלט במקום התוספת, קיבל מנה גדולה יותר של סלט בלי שעשו לו בעיות. האוכל גם הגיע מהר, למרות האזהרות שקיבלתי קודם, וגם על זה הם ראויים לציון. זה שישב מולי והזמין סטייק אנטריקוט סיפר שהוא בינוני. הסטייק גם הוגש בצורה לא אסתטית, ונראה קטן וגלמוד בצלחת הגדולה.
לקינוח הזמנתי את הטראפלס – גושים קטנים של שוקולד מרוכז, מגולגלים באבקת קקאו. כשרואים את גודל המנה אי אפשר שלא להרגיש "פראיירים" על ה-24 ₪ שהיא עולה, אבל השוקולד כל כך מרוכז, שכנראה שאם היא היתה גדולה יותר, הייתי סובל ממנת יתר. אם בכלל יש בלבכם ספק, הם גם היו טעימים מאוד, וקשים בדיוק במידה הנכונה. כדאי לבקש מזלג כדי לאכול אותם, כי כפית לא מתמודדת עם הקושי של השוקולד. חבר אחר שניסה את פאי התפוחים והפרג אמר שהוא מאכזב, אבל זו שניסתה את הקרם ברולה נהנתה מאוד.
"דובנוב 8 ", תל-אביב.
עיצוב: נעים, פשוט, חמים.
תפריט: בערב: מגוּון – סלטים, פסטות, בשרים וכריכים. לא בדקנו את תפריט הצהריים.
אוכל: טעים, לא גאוני. להשקיע קצת יותר בבניה של המנות יכול ממש לשדרג את המקום.
מחיר: דומה למחירים באזור.
שירות: מצוין! החל מהזמנת המקום, דרך הזמנת האוכל, מהירות ההכנה, ועד ההגשה. המלצריות היו מאוד חביבות ומקצועיות.
חניה: בשבת – חניון פתוח חופשי מול בית הקפה. בשאר הזמן – חניון בתשלום צמוד לפתח המקום.
שירותים: הדרך אליהם קצת מוזרה (עוברים דרך בניין כלשהו, שבלובי שלו תלוי דרקון ענק מחוט ברזל ומאסקינג טייפ), אבל השירותים עצמם נקיים ונוחים.
14 אוקטובר, 2006 בשעה 23:14
יש להדגיש למען אוהבי הפירה שהוא *מפוצץ* בחמאה.
15 אוקטובר, 2006 בשעה 19:07
אוקיי, אז ככה: חרף העובדה שאני מאד אוהבת את דובנוב 8, ואכלתי שם כבר מספר פעמים – קרה לי משהו ממש לא נעים באותה הפעם שנוימן תיאר.
הבהרתי למלצרית לפחות שלוש פעמים שאני אלרגית לבצל ולבצל ירוק – ולדעתי, היא שכחה מזה לגמרי. כשהיא הגיעה עם המנה שהזמנתי – שהיתה מנה זהה לזו שמישהו אחר הזמין (חוץ מהעובדה ששלי היתה אמורה להיות בלי בצל), ושאלתי אותה איזו מהשתיים היא בלי בצל – פניה עטו מבט מבולבל, ומיד חשדתי שהיא שכחה לגמרי ממה שביקשתי.
אבל מאחר ואני מאמינה, או לפחות משתדלת להאמין, בטוב בבני אדם, הנחתי לה ללכת למטבח לברר את הסוגיה. היא חזרה, והניחה מולי את אחת הצלחות.
…חצי לילה אח"כ, התעניתי מכאבי בטן, ומטעם לוואי של בצל ירוק בפה.
מלצרית אחת מבולבלת לא פוסלת את המסעדה בעיני, אבל אני חושבת שכבר לא אזמין שם יותר סלט.
15 אוקטובר, 2006 בשעה 20:51
אמנם לא הזמנתי מנה עיקרית באותו ביקור אלא אך ורק פאי תפוחים. ממגוון הדגימות שלקחתי מחברים ממש לא התרשמתי מהאוכל במקום.
פאי התפוחים היה לא טרי ופשוט לא נהניתי לאכול אותו. התפריט יקר יחסית להיצע.
היתרון של המקום הוא באווירה הנינוחה, ובחצר הנחמדה שמציעה המסעדה.
זהו מקום שנעים לשבת בו לכוס קפה, אך לא הייתי חוזר לשם על בטן ריקה.
30 אפריל, 2008 בשעה 3:30
לי יצא לשבת שם הרבה פעמים (מעל עשר) בעיקר בבוקר ובצהרים. האווירה כאמור מאוד נחמדה וכיפית אם כי יש לציין שלאחרונה המקום נעשה מאוד ברנז'אי ויש שם די הרבה סלבס למיניהם (לדעתי אם את לא ילדה מתהלבת בת 12 זה מעט מעכיר את האווירה, אם כי אני חייבת להודות שהיה די משעשע לשבת שם ולחזות בישיבת כתיבה של חצי מצוות "ארץ נהדרת"). בכל מקרה,מהביקורת ומהתגובות עולה כי תפריט הצהריים פחות מגוון אך יותר מקורי מתפריט הערב. עם זאת גם הוא לא שיא היצירתיות והוא מורכב בעיקר מהשילוש הקדוש של בתי קפה תל-אביביים: סנדביצ'ים בגודל כיכר לחם, מנות פסטה שיכולות למלא פיילה צבאית וסלטים שמורכבים מערוגת חסה אחת לפחות. מומלצות במיוחד המנות הבאות: ארוחת הבוקר הזוגית, פסטה מלנזנה-פיקנטית וסלט חלומי ברוטב הדרים מצויין. לגבי הקינוחים- אני מודה שאין אחד כזה שאני זוכרת בכלל, וכמו שאני מכירה את עצמי, הסיכוי שמעולם לא הזמנתי שם קינוח קטן מאוד לעומת הסיכוי שהקינוחים שבוודאי הזמנתי היו מספיק טובים בשביל להיזכר…
*לגבי אותו אתר מוזר שבו עושים את ההפך ממה שבאתם בשבילו: מדובר במעין בי"ס לאמנות, שכמדומני הוא סניף כלשהו של מוזיאון ת"א לאמנות שנמצא לא רחוק משם. זה מסביר את המיצגים המוזרים בדרך לשירותים: פעם אחת היה שם מן מגדל עצום של כמה מטרים טובים בצורת מעגל שהיה עשוי מכוסות פלסטיק חד-פעמיות, שקופות, מודבקות אחת לשניה, והיה לו פתח שדרכו היה אפשר להיכנס לתוך המעגל- זה דווקא היה די מגניב בניגוד לדרקון ענק מחוט ברזל ומסקינג טייפ…
30 ינואר, 2010 בשעה 15:59
הגענו בשבת בצהרים לאכול בדובנוב 8, רצינו לבלות כל המשפחה. מצאנו את עצמנו עם אוכלוסיה שממוצע הגילאים שלה הוא 80 (אנחנו בני 35 בערך עם שני ילדים קטנים). לקח משהו כמו 10 דק' שיביאו לנו תפריטים וגם זה אחרי שאנחנו ביקשנו. הסלט התאילנדי שהזמנתי היה חמוץ ונראה רע מאד, החזרתי את המנה וביקשתי כריך עוף בלי אבוקדו ועם חרדל במקום מיונז, אז קיבלתי כריך יבש עם עוף ומלפפון חמוץ! הכריך רוסטביף חם הגיע עם רוסטביף קר ונתחים עבים ובלתי לעיסים. רק הילד נהנה כי הוא רצה צ'יפס ולפחות בזה הם לא עשו טעויות. בקיצור אכזבה גדולה, ומה שבטוח זה שלשם לא נחזור.