הסיציליאנית – בעל הבית השתגע
ציינתי כבר בפוסט קודם שתל אביב הפכה למעצמת גלידה, כאשר בכל פינת רחוב משגשגת לה גלידרייה איכותית אחרת. מי שאינו מעוניין להרחיק עד "אייסברג" ולהסתבך שם עם חניה יוכל בהחלט להסתפק בסיציליאנית שהיא הגלידרייה הטובה ביותר באזור אבן גבירול.
הסיציליאנית מציעה מגוון רב של טעמי שמנת כמו גם טעמי סורבה וסויה. מאחר שאני נמנע מלאכול מוצרי חלב אכתוב בעיקר על טעמי הסורבה והסויה.
מגוון הסורבה אינו גדול במיוחד ומכיל טעמי סברס, מנגו ואננס מצוינים. שאר הטעמים די סטנדרטים ומומלצים פחות.
הייחוד במקום הוא מקרר נפרד המוקדש לגלידות דיאטתיות אשר אינן מכילות סוכרוז ומומתקות על ידי סוכר פירות בלבד. שם ניתן למצוא את טעמי הסויה, כמו גם מעט טעמי סורבה. נחמד שדואגים ככה לקהלים "מוגבלי שמנת" או "מוגבלי סוכר". מתוך טעמי הסויה אני מזמין בדרך כלל את השוקולד-תפוז המצוין ואת הקוקוס. ניתן גם להזמין קינוחים אחרים במקרר עוגות נפרד. ניתן לצרף שני כדורי גלידה לסופלה שוקולד או לוואפל בלגי במחיר משתלם.
הבעייתיות במקום היא בכל מני קיבעונות מוזרים שהוכתבו כמדיניותו של בעל המקום.
למשל, בעל הבית לעולם לא יאפשר לערבב בין טעמי הסויה לטעמי הסורבה או השמנת. כלומר, לא אוכל להזמין כדור סברס וכדור סויה שוקלד באותו הגביע. כל ניסיון שכנוע עלה בתוהו. הפשרה היחידה שהועלתה היא הזמנת שני הכדורים בכוסות נפרדות אך המחיר, כמובן משתנה בהתאם וזהה למחיריהן של שתי מנות של כדור אחת ולא מנה אחת של שני כדורים. עובדה מרגיזה נוספת במקום היא אי המוכנות של בעל המקום לקבל כרטיסי אשראי מכל סוג שהוא. כל מקום שמכבד את עצמו בתל אביב צריך, לטעמי, לקבל כרטיסי אשראי.
קיבעונות מעין אלה די בהם בכדי לעצבן לקוחות פוטנציאלים, והיו מקרים רבים בהם החלטנו לוותר על הביקור במקום, למרות מיקומו הנוח ואיכותה, הטובה יחסית, של הגלידה.
הסיציליאנית- רח‘ אבן גבירול 63, תל-אביב.
עיצוב: פשוט כיאה לגלידרייה.
תפריט: גלידה וקינוחים.
גלידה: האיכותית ביותר באזור אבן גבירול. יש גם גלידה איכותית מופחתת קלוריות.
מחיר: רגיל לתל אביב.
שירות: בעייתי. בעיקר בגלל חוסר הגמישות שכופה בעל המקום.
חניה: בשעות הערב, בדרך כלל ניתן למצוא חניה חינם על רחוב אבן גבירול. אחרת – חניונים סמוכים.
שירותים: נקיים. ישנו תא בודד, כך שלעיתים משתרך תור אחריו.
12 אוקטובר, 2006 בשעה 15:22
שני טעמים יוצאי דופן שחביבים עלי הם מקטגוריית הסויה-פרוקטוז דווקא (למרות שאין לי בעיה לא עם סוכר ולא עם חלב), והם שיבולת שועל ושוקולד-פרוקטוז-סויה.
בדרך כלל, לגלידה מבוססת דברים מוזרים כמו סויה וממתיקים אלטרנטיביים יש טעם לוואי במקרה הטוב וטעם נורא במקרה הרע, אבל בסיציליאנית, הטעם של שני אלה הוא לא רק טעים, אלא גם מאוד מעניין ומרענן. לא מתאים לכל חיך, אני ממליץ לטעום לפני שלוקחים.
14 אוקטובר, 2006 בשעה 23:11
אני מאוד אוהב את טעם התפוח ואת השילוב שאת מרכיביו שכחתי אבל זה משהו עם תפוז. שניהם ממשפחת הָסּוֹיָתִּייּם ומומלצים בכל פה. לפחות הפה שלי.
ואגב, בעוד שהבעלים בהחלט עושה בחירות מוזרות וקפריזיות בתחום נוחיות הלקוח וסיפוקו, המלצריות מפצות על כך בהיותן חמודות ביותר. :-)