אייסברג – פסגת הגלידה
עד שלהי שנות התשעים מצב הגלידה בארץ היה בכי רע. יצרן הגלידה העיקרי היה שטראוס, גלידה הייתה נרכשת בקרטונים ומגוון הטעמים שהוצעו היה בעיקר שוקו וניל או פונטש בננה אשר הקשר בין שמם לטעמם האמיתי היה מקרי בהחלט.
ההתקדמות החלה בחדירת ה"פרוזן יוגורט" אשר הגבירה באופן ניכר את צריכת הגלידה בארץ, ובכך העלתה את רמת הדרישות. כמו כן, חדירת מותגים כ"בן אנד ג'ריס" או "האגן דאז" העלתה באופן ניכר את הרף.
כיום בכל פינת רחוב ניתן למצוא גלידריות איכותיות בהשראה איטלקית, וניתן בהחלט לקבוע כי תל אביב הפכה למעצמה של גלידות איכותיות.
מבין הגלידריות המצוינות בולטת במיוחד אייסברג.
אייס ברג יושבת לה ברחוב בין יהודה סמוך לסניפים של רשת "אלדו" ו"גלידת באר שבע". היא הפכה לאחד ממקומות המפגש הקבועים שלי ושל חבריי, גם בגלל איכות הגלידה וגם מכיוון שפשוט נעים לשבת שם.
המקום הוא מעין בית קפה המציע בעיקר קינוחים. בסיס רוב הקינוחים הוא הגלידה שהמקום מציע. בתפריט הקיץ ניתן למצוא עוגות פירות בתוספת גלידה, ובתפריט החורף ניתן למצוא בין השאר מרק שוקולד סמיך.
למרות זאת, המלצתי היא לדלג על התפריט ולפנות היישר לגולת הכותרת של המקום, שהיא הגלידה עצמה. ניתן להזמין מנות בגדלים משתנים. מנה רגילה עולה 18 ש"ח ומנה גדולה עולה 22 ש"ח. לתוך המנות האלו ניתן "לדחוס" כמה טעמים שרוצים. (רעיון מקורי וייחודי לאייסברג).
פנים הגלידרייה (הממוזג) מעוצב בתאורה חזקה ועל הקירות ניתן לראות תמונות נוף ארקטי.
אם מזג האוויר מאפשר מומלץ לשבת בחוץ על כיסאות הקש ושולחנות הפלסטיק העגולים.
מאחר שאני רגיש למוצרי חלב, אני מוגבל אך ורק לטעמי הסורבה ולכן אפרט בעיקר עליהם. אם כי, על פי תגובות חבריי, טעמי השמנת לא נופלים מהם.
לא מצאתי בשום מקום בארץ סורבה איכותי כמו באייסברג. המרקם מושלם והטעמים מקוריים ומגוונים.
אציין במיוחד את סורבה הפסיפלורה המעולה. טעמו חמצמץ ומיוחד מאוד.
עוד טעמים מומלצים:
משמש אמרטו ושקדים.
ליצ'י פקאן.
תפוזים ורימונים.
אנצל הזדמנות זאת ואצרף קריאה להחזרתו המיידית של סורבה האגסים ביין אשר, משום מה, נעלם השנה מן המקרר.
יש לציין שהמקום עמוס מאוד בקיץ, בעיקר בשעות הערב ובסופי שבוע. היו מקרים בהם לא הצלחנו למצוא מקום ישיבה ונאלצנו ללכת לסניף "אלדו" הסמוך.
אייסברג- בן יהודה 108, תל אביב.
עיצוב: בהיר ופשוט.
תפריט: מגוון רחב ומעניין של קינוחים. אבל מומלץ לדלג ולקפוץ לעיקר- הגלידה.
גלידה: עולה על כל המתחרים.
שירות: אדיב וטוב. אם כי רצוי היה לתגבר את צוות המלצרים בעונת השיא כי התור יכול להתארך מאוד.
חניה: בשעות הערב ובסופי שבוע נסו את מזלכם על רחוב בן יהודה. אחרת תיאלצו לחנות באחד החניונים הסמוכים בתשלום.
שירותים: סבירים.
8 אוקטובר, 2006 בשעה 17:44
באמת גלידה מדהימה. איתמר לא יכול להמליץ על גלידות השמנת, אבל הן גם מעולות ומשאירות כל גלדריה אחרת מאחור. יש חניון ממש מול אייסברג, שעולה 25 ש"ח בערב. למתקמצנים יש חניונים לא רחוקים באיזור, הקרוב שבהם (נדמה לי) הוא "חניון הנקניק" (או "חניון המוות") שבז'בוטינסקי. רק 20 ש"ח, ואפשר ללכת לאייסברג איזה 6-8 דקות.
5 אוגוסט, 2009 בשעה 17:43
אני לא מבין על מה העניין.
אייסברג התקלגלו מזמן. גלידה תעשייתית ולא טעימה. סורבה עייף שממש לא מזכיר פירות.
שירות חובבני, איטי ולא נעים.
בשתי מילים – לא מומלץ