טעם – ביקורת קצת אחרת

אמש גילינו פינה צ'כית חמודה באמצע רחוב אלנבי – הפאב "פראג הקטנה". האמת שרק רצינו לשתות משהו, אבל איכשהו יצא שכולם הזמינו בסוף הרבה מאד אוכל. הדבר המפתיע היה שחרף העובדה שהחבר'ה איתם הייתי מתגאים לא פעם ביכולתם המרשימה לאכול כמעט קילו אנטריקוט בלי לעפעף – רובם לא הצליחו לגמור את מה שהגישו להם בצלחת. האם זה בגלל שאוכל צ'כי הוא שמן וכבד מטבעו, או שמא הביאו לנו כמויות עצומות של מזון? במקרה הזה, שתי התשובות נכונות.

למען הגילוי הנאות אני חייבת להודות שבאופן אישי הזמנתי רק בלאדי מרי, אבל טעמתי מהמנות של כולם. חבר אחד הזמין ממרח צ'כי מגבינות קשות עם פרוסות נקניק ובשר לבן עשיר. זה היה ממרח לבן עם טעם של גבינה שטובעת בים של מיונז, אבל אין ספק שזה היה מאד טעים. חבר אחר הזמין גולש הונגרי; הוא היה בטוח שיקבל מרק, אבל בסוף זכה לאכול בקר עם לחם. הבקר היה רק "בסדר" בעיני, אבל אני לא מתה על בקר. חבר שלישי הזמין שניצל ענק מצופה בגבינה, שהגיע עם המון ירקות מסביב. חיסלתי את השאריות שהוא לא הצליח לגמור, ומאד נהניתי.

באופן לא מפתיע, לאף אחד מאיתנו לא היה מקום לקינוח. קצת חבל, כי קינוח הפודינג שלהם נשמע מיוחד ומסקרן.

גודלן העצום של המנות הוא בהחלט אלמנט חיובי, וכך גם העובדה שהן ממש לא יקרות – בטח שלא יחסית לתמורה הענקית – אבל אין ספק שהדבר שהכי אהבתי בפאב הזה היתה האווירה הטובה שהוא השרה. הוא לא היה צפוף מדי, התקרה היתה מעוטרת במעין "כוכבים" נחמדים, העיצוב ניסה להעניק אווירה צ'כית אותנטית, והכי חשוב שהמוסיקה היתה פשוט מצויינת, ולא חזקה מדי – שזה פלוס עצום כשמדובר בפאב. כשאני הולכת לפאב ונאלצת לקרוע את הגרון רק כדי שמי שיושב ממש לידי יוכל לשמוע אותי – זה מינוס רציני; ובפאב הזה, לא רק שיכולתי לדבר באופן נורמלי – גם מאד נהניתי מהמוסיקה.

לסיכום – אם אתם רעבים, חושקים במשקה אלכוהולי ורוצים להעביר ערב נעים ובזול – זה בהחלט המקום. הדבר היחיד שביאס אותי היה שהם לא מוכרים שם ויינשטפן.

פראג הקטנה – אלנבי 56, תל-אביב.

עיצוב: גוונים חמים, הרגשה ביתית.

מוסיקה: מצויינת, כיפית ולא רועמת מדי.

תפריט: מאכלים צ'כיים.

אוכל: לא בריא בעליל, אך טעים, והמנות עצומות בגודלן.

שירות: אדיב וטוב.

חניה: כנראה שתיאלצו לחנות בחניון.

שירותים: סביר מינוס.