טעם – ביקורת קצת אחרת

ביקורת מסעדות, בתי קפה, פאבים, בארים, וכו'. ביקורת בגובה העיניים.

Toto – פנזנלה לעורכי דין

מאת דנה פאר, אוקטובר 7, 2006, תחת הנושאים ביקורות

"איך שאני שונא מקומות שבהם כותבים בתפריט מילים כמו 'פנזנלה', שאף אחד לא מבין", אמר לי הידיד שהלכתי איתו לאכול צהריים ב"טוטו" אחרי שסיימתי את יום העבודה שלי בבית המשפט.

בגדול, אפשר לומר שזאת הגדרה שאני מסכימה איתה. כשאני במסעדה שבה אני לא מבינה חצי מהמילים בתפריט, אני מתחילה לפקפק אם היא באמת בשבילי, ובד בבד לתהות באיזו יד צריך להחזיק את המזלג. אבל טוטו דווקא לא עוברת את סף הטעם הרע של הפלצנות: השירות אדיב, המחירים סבירים בהחלט לסוג כזה של אוכל, ואפילו לא ממש עשו לנו פרצוף כשהגענו בעיצומה של שעה עמוסה מבלי להזמין מקומות מראש. רק אמרו לנו בנימוס שהמקומות הפנויים היחידים הם על הבר – מקומות שהיו, יש לציין, דווקא מאד נוחים.

הגענו לשם בשעה של העסקית. למנות פתיחה הזמנו סלט קלמארי קר על מצע חצילים ים תיכוני, ומרק עדשים שחורות עם ברוסקטה, איולי וקופה (לעזאזל, שוב מילים שאין לי מושג מה משמעותן). שתי המנות היו טעימות. ביחד עם מרק העדשים הגיעה פרוסת טוסט קטנה ועליה גבעה שלמה של חמאה. לקחנו כמה ביסים, אבל שנינו גם יחד לא הצלחנו להערות לתוך גופנו את כל השומן הטהור הזה.

אתה יודע שהגעת למקום טוב באמת כשמגישים לך כך סתם, בלי קשר לכלום, לחם וצלוחית זיתים – בעיקר כשהלחם הזה הוא איכותי וטעים להפליא, ומגיע מלווה בחמאה מיוחדת. גם הזיתים היו אלוהיים. לא רציתי לעשות את הטעות שעושים תמיד במסעדות מזרחיות ולהתמלא על המתאבנים והמנות הראשונות לפני שהמנות העיקריות מגיעות – אבל בגלל שהכל היה כל-כך טעים, שנינו לא יכולנו להתאפק וחיסלנו את כל מה שהונח בפנינו.

למנות עיקריות הזמנו ניוקי עם ערמונים קלויים, חמאה, מרווה ושמן כמהין, ומנה מיוחדת שלא הופיעה בתפריט – ריזוטו פירות ים. שתי המנות היו טעימות מאד, למרות ששוב – כמו בטוסט הקטן במנה הראשונה – הרגשתי שהן נוטפות הרבה יותר מדי כולסטרול ושומן. קצת חבל בעיני שבמקום כל-כך יוקרתי לא שמים קצת יותר דגש על הבריאות ומוכיחים שראוי ואפשר להכין אוכל שהוא גם טעים וגם לא סותם את הוורידים.

קינוח לא אכלנו כי היינו מפוצצים מדי, אבל הזמנתי קפה הפוך, והוא היה אחד מההפוכים הטעימים ביותר ששתיתי בחיי. מעולה, קרמי ומחליק בגרון.

כולל טיפ והכל, יצא לנו חשבון של בערך 150 ש"ח.

לסיכום – מקום טוב לארוחות צהריים עסקיות מידי פעם, ועושה רושם שגם שווה לבוא לשם בערב, כי האווירה בהחלט רומנטית. בשעות היום צפו לראות שם המון משפטנים שותים יין אדום, לאור המיקום של המסעדה באזור התל-אביב שכולל את בתי המשפט, הפרקליטות, הסנגוריה ומגוון משרדי עורכי דין.

טוטו – ברקוביץ' 4, תל-אביב.

עיצוב: אלגנטי ומוקפד.

תפריט: מגוון ויצירתי.

אוכל: טעים, אך לא הכי בריא.

מחיר: סביר בהחלט, יחסית ליוקרה שהמסעדה משדרת.

שירות: אדיב ומצויין.

חניה: בשעות היום – אין סיכוי למצוא, חייבים לחנות בחניון. בשעות הערב – הסיכוי רב יותר, אך עדיין לא בשמיים. רצוי לקחת בחשבון שתיאלצו לשלם על חניון.

שירותים: נקיים.

סגור לתגובות

הפוסט הזה סגור לתגובות.